כשההורים מזדקנים: מדריך לבני משפחה מטפלים, זכויות ושמירה על עצמכם

זה מתחיל לפעמים בדברים קטנים: אמא ששוכחת לקחת תרופות, אבא שמתקשה לעלות במדרגות, חשבונות שלא שולמו או מקרר כמעט ריק. ולפעמים זה מגיע בבת אחת, אחרי נפילה, אשפוז או אבחנה רפואית. כך או כך, בני משפחה רבים בישראל מוצאים את עצמם בתפקיד חדש ולא מתוכנן: מטפלים בהורה מזדקן. התפקיד הזה דורש זמן, כוחות רגשיים, ידע ולעתים קרובות גם משאבים כלכליים, והוא בא לעתים קרובות לצד עבודה, ילדים וחיים עמוסים. הכתבה הזו נועדה לעזור לסדר את המחשבות, להכיר את הכלים הקיימים, ולזכור שגם המטפלים זקוקים לתמיכה.

לזהות את השינויים ולפתוח שיחה

השלב הראשון הוא לשים לב. שינויים בהתנהלות היומיומית, בניקיון הבית, בתזונה, בזיכרון או בניידות, עשויים להעיד שההורה זקוק ליותר עזרה. חשוב לבחון את המצב ברגישות, בלי להסיק מסקנות חפוזות ובלי לקחת שליטה באופן שפוגע בכבודו.

השיחה עם ההורה היא לעתים החלק הקשה ביותר. הורים רבים חוששים לאבד עצמאות או להפוך לנטל, ולכן נוטים להמעיט בקשיים. כדאי לפתוח בשאלות ולא בהחלטות, להקשיב לרצונות ולפחדים, ולשתף את ההורה בכל החלטה ככל שהדבר אפשרי. שמירה על כבוד ועל זכות הבחירה של ההורה היא עיקרון מנחה.

הערכה רפואית ותפקודית

בדיקה מסודרת אצל רופא המשפחה, ובמידת הצורך הפניה לגריאטר, יכולה להבהיר את התמונה. לעתים קרובות מתגלים גורמים שניתן לטפל בהם, כמו חוסרים תזונתיים, בעיות שמיעה, תופעות לוואי של תרופות או דיכאון. סקירה של כל התרופות שההורה נוטל היא צעד חשוב במיוחד.

הערכה תפקודית, למשל של מרפא בעיסוק, מסייעת להבין באילו פעולות ההורה מסתדר לבד ובאילו הוא זקוק לעזרה. ההערכה הזו גם מהווה בסיס לבקשות לזכויות ולשירותים.

כדאי ללוות את ההורה לפגישות רפואיות, בהסכמתו, ולרשום את ההמלצות. מחברת או קובץ משותף עם מידע רפואי, רשימת תרופות ואנשי קשר חשובים, יחסוך הרבה בלבול במצבי חירום.

הכרת הזכויות והשירותים

בישראל קיימות מגוון זכויות ושירותים לאנשים מבוגרים ולבני משפחותיהם, אך רבים אינם מממשים אותם פשוט כי אינם מכירים אותם. בין השאר קיימות גמלת סיעוד דרך הביטוח הלאומי למי שזקוק לעזרה בפעולות היומיום, שירותים של קופות החולים, שירותי רווחה ברשות המקומית, מרכזי יום, ולעתים זכאויות להנחות ולסיוע בהתאמות בבית.

ההליכים עשויים להיות מורכבים, וכדאי להיעזר בגורמים מקצועיים. עובדת סוציאלית בקופת החולים או במחלקת הרווחה, מרכזי מידע לאזרחים ותיקים ועמותות שעוסקות בתחום יכולים להסביר על הזכויות ולסייע בהגשת הבקשות. בשאלות משפטיות, כמו ייפוי כוח מתמשך או אפוטרופסות, חשוב להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בתחום.

ייפוי כוח מתמשך הוא כלי שמאפשר לאדם לקבוע מראש מי ינהל את ענייניו אם בעתיד לא יוכל לעשות זאת בעצמו. כדאי לשקול אותו בשלב שבו ההורה עדיין יכול לקבל החלטות בעצמו.

חלוקת האחריות בין האחים

במשפחות רבות האחריות נופלת בעיקר על אחד מהילדים, לעתים זה שגר הכי קרוב או זה שנחשב לזמין יותר. המצב הזה עלול לגרום לשחיקה ולמתחים בין האחים. כדאי לקיים שיחה משפחתית פתוחה ולחלק תפקידים בצורה מסודרת.

לא כל אחד צריך לעשות את אותו הדבר. אחד יכול להיות אחראי על הקשר עם הרופאים, אחר על הניהול הכספי והבירוקרטיה, ושלישי על ביקורים קבועים או ליווי לטיפולים. גם אח שגר רחוק או בחו״ל יכול לתרום, למשל בטיפול בטפסים מקוונים, בתמיכה כלכלית או בשיחות טלפון קבועות עם ההורה.

אפשרויות המגורים והטיפול

כשהצרכים גדלים, עולות שאלות על המשך המגורים. האם ההורה יכול להמשיך לגור בביתו עם עזרה? האם כדאי לשקול מטפל או מטפלת? האם דיור מוגן או מסגרת אחרת יתאימו יותר? אין תשובה אחת נכונה, וההחלטה תלויה במצב הבריאותי, ברצונות ההורה, בתמיכה המשפחתית ובאפשרויות הכלכליות.

כמה שאלות שכדאי לשאול בתהליך ההחלטה:

• מה ההורה עצמו רוצה, ומה חשוב לו במיוחד
• אילו פעולות הוא מתקשה לבצע לבד
• כמה תמיכה המשפחה יכולה לתת באופן מציאותי
• אילו שירותים וזכאויות זמינים במקום המגורים
• מה המשמעות הכלכלית של כל אפשרות לאורך זמן

מומלץ לבקר במסגרות שונות, לשוחח עם אנשי מקצוע ועם משפחות שעברו תהליך דומה, ולא לקבל החלטה גורלית בלחץ של משבר אם אפשר להימנע מכך.

לשמור על עצמכם: שחיקה של מטפלים

בני משפחה מטפלים נמצאים בסיכון לשחיקה, לבעיות בריאות ולמתח בעבודה ובמשפחה. עייפות מתמשכת, עצבנות, תחושת אשמה, הזנחה של הבריאות האישית ובידוד חברתי הם סימנים שכדאי לשים לב אליהם. לטפל בעצמכם אינו מותרות, אלא תנאי להמשך הטיפול בהורה.

קבלו עזרה כשהיא מוצעת, ובקשו אותה כשהיא לא. קבוצות תמיכה לבני משפחה מטפלים, שפועלות במסגרת עמותות וקופות חולים, מאפשרות לשתף ולהרגיש שאינכם לבד. שיחה עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש יכולה לעזור להתמודד עם הרגשות המורכבים שמלווים את התפקיד. שמרו על זמן קבוע לעצמכם, ולו שעה בשבוע.

גם רגעים טובים

בתוך כל העומס, קל לשכוח שהתקופה הזו יכולה לכלול גם רגעים של קרבה ומשמעות. שיחות על זיכרונות, אלבומי תמונות, ארוחה משותפת או סתם ישיבה יחד במרפסת, הם הזדמנות לחזק את הקשר ולהכיר את ההורה מזווית חדשה.

טיפול בהורה מזדקן הוא מסע ארוך, לעתים מתיש ולעתים מרגש. היכרות עם הזכויות, חלוקה הוגנת של האחריות בין בני המשפחה, היעזרות באנשי מקצוע ושמירה על הכוחות האישיים, מאפשרים לעבור אותו בצורה טובה יותר, עבור ההורה ועבור כל המשפחה.